Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Houline
Daf 90a
אַלְמָא אִיסּוּר מוּקְדָּשִׁין קָדֵים
Traduction
Evidently, the limbs of the body are formed before the nerves and sinews, and therefore the prohibition of eating sacrificial animals precedes the prohibition of eating the sciatic nerve.
Rachi non traduit
אלמא איסור מוקדשין קדים. דמשעה שנוצר הוא קדוש ועדיין לא נוצר הגיד דהא חזינן דיצירת עובר קודמת ליצירת גיד:
Tossefoth non traduit
אלמא איסור מוקדשין קדים. אומר ר''ת משום דמתחלה הכל הוא בשר והבשר עצמו מתקשה אחרי כן ומתלבן ונעשה גיד ובקונטרס פי' לקמן דמתחלה כשהגיד נוצר אינו על הכף ולא חייל עד שיבא ויתקשה על הכף ואע''ג דהשתא ר''ל דאין איסור גיד חל על איסור מוקדשים על איסור אבר מן החי דלא חמיר כמוקדשים חייל ועוד דאי אפשר לאיסור גיד להיות בענין אחר ועוד דאין איסור אבר מן החי חל עד שיולד דאמר בסוף פרקין (לקמן חולין דף קג.) כגון שנטרפה עם יציאת רובה דאיסור טרפה ואיסור אבר מן החי חייל בהדי הדדי:
אַף עַל גַּב דְּאִיסּוּר מוּקְדָּשִׁין קָדֵים אָתֵי אִיסּוּר גִּיד חָיֵיל עֲלַיְיהוּ שֶׁכֵּן אִיסּוּרוֹ נוֹהֵג בִּבְנֵי נֹחַ
Traduction
The Gemara answers: Even though the prohibition of eating sacrificial animals precedes the prohibition of eating the sciatic nerve, the prohibition of eating the sciatic nerve comes and takes effect upon the offspring of consecrated animals, because the prohibition of eating the sciatic nerve adds an extra stringency in that it applies also to descendants of Noah. The prohibition of eating the sciatic nerve was in effect from the time Jacob wrestled with the angel (see Genesis 32:25–33), before the Torah was given. At that time, Jacob and his sons had the status of descendants of Noah, i.e., gentiles. Therefore, the prohibition of eating the sciatic nerve is broader than the prohibition of eating meat of sacrificial animals, which took effect only when the Torah was given.
Rachi non traduit
ומשנינן אע''ג דאיסור מוקדשים קדים אתי איסור גיד וחייל. הואיל ואיסור חמור הוא שנוהג בבני נח כדקתני מתניתין (לקמן חולין דף ק:) והלא לבני נח נאסר גיד הנשה:
מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ הַאי סְבָרָא רַבִּי יְהוּדָה וְהָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּקָתָנֵי נוֹהֵג בִּבְהֵמָה וּבְחַיָּה בְּיָרֵךְ שֶׁל יָמִין וּבְיָרֵךְ שֶׁל שְׂמֹאל
Traduction
The Gemara challenges this answer: Whom did you hear holds in accordance with this reasoning? It is Rabbi Yehuda, cited in a later mishna (100b). But the mishna here is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as it teaches that the prohibition of eating the sciatic nerve applies to domesticated animals and to undomesticated animals, to the thigh of the right leg and to the thigh of the left leg. By contrast, Rabbi Yehuda holds that the prohibition applies only with regard to the sciatic nerve in the thigh of one leg (see 90b).
Rachi non traduit
ופרכינן מאן שמעת ליה הא סברא. דנוהג בבני נח רבי יהודה בשילהי מתני' (שם):
והאי תנא דרישא דמתניתין דלא כרבי יהודה דקתני בירך של ימין ושל שמאל. ואילו רבי יהודה שמעינן ליה לקמן דאמר אינו נוהג אלא באחד:
Tossefoth non traduit
והא מתניתין דלא כרבי יהודה דקתני נוהג בשל ימין כו'. ה''מ למימר מדקתני נוהג בשליל ופליג ר' יהודה אלא רישא דמלתא נקט:
הַאי תַּנָּא סָבַר לַהּ כְּווֹתֵיהּ בַּחֲדָא וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא
Traduction
The Gemara explains: The tanna of this mishna holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda with regard to one halakha, i.e., that the prohibition of eating the sciatic nerve applies to the descendants of Noah, and disagrees with his opinion with regard to one halakha and holds that the prohibition applies to the sciatic nerves of both legs.
Rachi non traduit
סבר לה כוותיה בחדא. דנוהג בבני נח:
ופליג עליה בחדא. דנוהג בשתי יריכות:
אֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה בִּטְמֵאָה דְּאִיסּוּר לָאו קָדָשִׁים דְּאִיסּוּר כָּרֵת מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ
Traduction
The Gemara challenges: Say that you heard that Rabbi Yehuda rules that the prohibition of eating the sciatic nerve takes effect in addition to the prohibition with regard to a non-kosher animal, which is a prohibition punishable by lashes. Since the prohibition of the sciatic nerve is broader in that it applies to the descendants of Noah, it takes effect even though the animal is already prohibited as being not kosher. But in the case of sacrificial animals, whose consumption by an impure person is a prohibition punishable by karet, did you hear that Rabbi Yehuda considers the prohibition of eating the sciatic nerve more stringent, such that it takes effect even though the animal is already prohibited? Therefore, this answer is rejected.
Rachi non traduit
אימור דשמעת ליה לר' יהודה. דאמר דמשום חומריה דגיד דנוהג בבני נח חייל נמי אאיסור אחרינא:
בטמאה. שמעת ליה דאתי איסור גיד וחייל אאיסור טמאה דאע''ג דאיסור טמאה ממעי אמה ואיסור גיד אינו עד שיולד דהא רבי יהודה אין נוהג בשליל קאמר במתניתין אפילו הכי חייל גיד אטמאה משום דאיסור טמאה לאו בעלמא הוא ואיסור גיד חמור שכן נוהג בבני נח:
קדשים דאיסור כרת. שעל ידי קדשים בא לידי כרת כגון אכלו בטומאה או פגול ונותר:
מי שמעת ליה. דחייל גיד עלייהו:
Tossefoth non traduit
קדשים דאיסור כרת מי שמעת ליה. משמע דאפילו בשלמים ולאחר זריקה דשרי אף לזרים בעי למימר דלא חייל כלל איסור גיד ושרי באכילה אע''ג דלאחר זריקה פקע איסור קדשים מדלא אשכחן דחייל אלא במבכרת ותימה כיון דהשתא ליכא איסור קדשים אע''ג דיכול לבא לידי איסור כרת כגון אם אוכלו בטומאת הגוף אמאי לא יחול איסור גיד דאין כאן איסור חל על איסור כדאמר בפרק ארבעה אחין (יבמות דף לב.) דאחות אשה מתלא תלי וקאי כו' וי''ל כיון דמחיים לא חייל איסור גיד דאיכא איסור מוקדשין דיכול לבא לידי כרת על ידי פיגול ונותר וטמא תו לא חייל איסור גיד לאחר שחיטה וזריקה דבעינן שיחול מחיים איסור גיד דומיא דיעקב שנשה לו גידו מחיים וא''ת ונימא מגו דאיתוסף איסור גיד לבני נח איתוסף נמי לישראל וי''ל דהא דנאסר לבני נח היינו דוקא לבני יעקב דקודם מתן תורה איקרו בני נח ואפילו נאסר מתחלה לכל אומות העולם הא אמר בפ' ארבע מיתות (סנהדרין דף נט.) כל מצוה שנאמרה לבני נח ולא נשנית בסיני לישראל נאמרה ולא לבני נח וא''כ לאחר מתן תורה שרו לכולהו לבר מישראל וא''ת ונימא מיגו דאיתוסף איסור גיד לגבוה דאסור להעלותו איתוסף נמי להדיוט איסור אכילה וי''ל דאיכא למאן דאמר בסמוך מחוברין יעלו:
אֶלָּא הָכָא בִּמְבַכֶּרֶת עָסְקִינַן דְּבָרֶחֶם קָדוֹשׁ
Traduction
The Gemara offers an alternative answer: Rather, here in the mishna we are dealing with a non-sacred animal giving birth to its firstborn, which becomes sanctified as it leaves the womb. The mishna teaches that although the prohibition of eating the sciatic nerve does not apply to the offspring of sacrificial animals, because their sacrificial status renders them prohibited for consumption before the prohibition of the sciatic nerve takes effect, that is not the case with regard to a firstborn. The sanctified status of a firstborn takes effect only as it leaves the womb, which is after the prohibition of the sciatic nerve takes effect.
Rachi non traduit
אלא הכא במבכרת עסקינן. דלא קדוש ולד אלא ברחם ביציאתו ואשמעינן תנא דידן דאע''ג דאין גיד נוהג בשאר מוקדשים דהא איסור מוקדשים קדים כדאמרת דיצירת עובר קודמת ותו לא אתי איסור גיד וחייל אפילו הכי יש מוקדשים שהגיד נוהג בהן כגון בכור ממה נפשך אי נוהג בשליל איסור גיד קודם ותו לא פקע ואי אין נוהג בשליל תרוייהו בהדי הדדי אתו:
Tossefoth non traduit
הכא במבכרת עסקינן דברחם קדוש. ובהדי הדדי קאתו וקמ''ל דלא מבטל איסור קדשים החמור איסור גיד הקל מלחול עמו וא''ת והא איסור גיד לרבי יוחנן קדים דאמר (לעיל חולין דף עה.) תלש חלב מבן תשעה חי דחלבו כחלב בהמה והדר אתא איסור מוקדשין דחמיר וחייל עליה וא''כ לרבי יוחנן מוקדשין נוהגין בגיד מבעי ליה ונראה דלר' יוחנן לא חייל איסור גיד ואיסור חלב עד שיצא לחוץ ממעי אמו לאויר העולם וכן משמע דבסוף פירקין (לקמן חולין דף קג.) קאמר רבי יוחנן גופיה כשנטרפה עם יציאת רובה דאיסור אבר ואיסור חלב ואיסור טרפה בהדי הדדי קאתו אלמא דליכא איסור חל במעי אמו:
וְאִי בָּעֵית אֵימָא וַלְדוֹת קָדָשִׁים בַּהֲווֹיָיתָן הֵן קְדוֹשִׁים
Traduction
And if you wish, say instead that the mishna is dealing with the offspring of all sacrificial animals, and this tanna holds that such animals are sanctified only when they come into being as independent creatures, i.e., at birth. Consequently, the prohibition of the sciatic nerve takes effect before the animal becomes prohibited at the time of its birth; or, according to the opinion that the sciatic nerve is permitted in a fetus, the two prohibitions take effect simultaneously.
Rachi non traduit
ואיבעית אימא בולדות קדשים. ואשמועינן תנא דידן דלא קדשי במעי אמן אלא בהוייתן ביציאתן הילכך איסור גיד נוהג בכולן משום דאיהו קדים דנוהג בשליל ותו לא פקע דלא תימא במעי אמן קדושים ואיסור מוקדשין קדים כדאמרן בנפל שלא נתקשרו אבריו בגידין ותו לא אתי איסור גיד וחייל. להכי נקט בהוייתן משום לישנא דקרא דילפינן מיניה קדושת ולדות קדשים בפ''ב דבכורות (דף יד:) רק קדשיך אלו תמורות אשר יהיו לך אלו הולדות:
אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף לֹא שָׁנוּ אֶלָּא קֳדָשִׁים הַנֶּאֱכָלִין אֲבָל קָדָשִׁים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין אֵין אִיסּוּר גִּיד נוֹהֵג בָּהֶן וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֶחָד קָדָשִׁים הַנֶּאֱכָלִין וְאֶחָד קָדָשִׁים שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין אִיסּוּר גִּיד נוֹהֵג בָּהֶן
Traduction
§ Having addressed the need for the mishna to state that the prohibition of eating the sciatic nerve applies with regard to sacrificial animals, the Gemara discusses which types of sacrificial animals are included in this prohibition. Rabbi Ḥiyya bar Yosef says: The Sages taught that the prohibition of the sciatic nerve applies only with regard to sacrificial animals that are eaten, e.g., sin offerings, guilt offerings and peace offerings; but with regard to sacrificial animals that are not eaten, e.g., burnt offerings, the prohibition of the sciatic nerve does not apply. And Rabbi Yoḥanan says: The prohibition of the sciatic nerve applies both with regard to sacrificial animals that are eaten and with regard to sacrificial animals that are not eaten.
Rachi non traduit
הנאכלים. חטאת ואשם ושלמים:
שאין נאכלין. עולה:
אָמַר רַב פָּפָּא וְלָא פְּלִיגִי כָּאן לְהַלְקוֹתוֹ כָּאן לְהַעֲלוֹתוֹ
Traduction
Rav Pappa said: Rabbi Ḥiyya bar Yosef and Rabbi Yoḥanan do not disagree; they are merely referring to different cases. Here, Rabbi Yoḥanan says that the prohibition of the sciatic nerve applies with regard to flogging one who eats it. There, Rabbi Ḥiyya bar Yosef says that the prohibition of the sciatic nerve does not apply with regard to bringing the meat of the animal up to the altar, i.e., offerings that are burned on the altar are brought up with the sciatic nerve. Burning the sciatic nerve on the altar is not comparable to eating it and is not prohibited.
Rachi non traduit
להלקותו. לקי אם אכלו:
להעלותו. למזבח אין איסור גיד נוהג כדאמרינן לקמן דלא כתיב ולא יאכל המזבח:
אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַב פָּפָּא וְלָא פְּלִיגִי כָּאן לְחָלְצוֹ וְכָאן לְהַעֲלוֹתוֹ
Traduction
There are those who say that Rav Pappa said as follows: Rabbi Ḥiyya bar Yosef and Rabbi Yoḥanan do not disagree; they are merely referring to different cases. Here, Rabbi Ḥiyya bar Yosef says that the prohibition of the sciatic nerve does not apply to burnt offerings, in that one is not required to remove it before burning the offering on the altar. There, Rabbi Yoḥanan says that he prohibition does apply, in that if one did remove the sciatic nerve, it is prohibited to bring it up onto the altar independently.
Rachi non traduit
לישנא אחרינא כאן לחלצו כאן להעלותו. מאן דאמר אין נוהג בעולה לחלצו קאמר שאינו מצווה לחלצו מן הירך ומאן דאמר נוהג להעלותו קאמר דאסור להעלותו בפני עצמו אם פירש מן הירך:
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר לְהַעֲלוֹתוֹ פְּלִיגִי דְּתַנְיָא וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה לְרַבּוֹת הַעֲצָמוֹת וְהַגִּידִין וְהַקְּרָנַיִם וְהַטְּלָפַיִם
Traduction
Rav Naḥman bar Yitzḥak disagreed with Rav Pappa and said: Rabbi Ḥiyya bar Yosef and Rabbi Yoḥanan disagree with regard to whether it is permitted to bring up the sciatic nerve to the altar even when it remains in the thigh. As it is taught in a baraita: In the verse: ''And the priest shall make it all smoke on the altar'' (Leviticus 1:9), the term ''it all'' serves to include the bones, and the sinews, and the horns, and the hooves among those items burned on the altar.
Rachi non traduit
רב נחמן בר יצחק אמר לחלצו פליגי. דמ''ד נוהג קסבר מצוה לחלצו. וללישנא קמא להעלותו פליגי מ''ד נוהג קסבר להעלותו נמי אסור עם הירך כדפליגי רבי ורבנן לקמן דלרבי שרי כדמוקי לקמן אליבא דרבי כי איצטריך קרא למשרי גיד הנשה במחובר ולרבנן אסור דבעינן מן המותר לישראל:
הכל. רבויא הוא:
יָכוֹל אֲפִילּוּ פֵּרְשׁוּ תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם
Traduction
One might have thought that even if they became detached from the flesh of the burnt offering they are burned upon the altar. Therefore, the verse states: ''And you shall offer your burnt offerings, the flesh and the blood, upon the altar of the Lord your God'' (Deuteronomy 12:27), indicating that only the flesh and the blood are offered upon the altar.
Rachi non traduit
אפילו פרשו. מן הבשר הנך גידין. בגידין המותרין קאמר דומיא דעצמות:
אִי בָּשָׂר וָדָם יָכוֹל יַחְלוֹץ גִּידִים וַעֲצָמוֹת וְיַעֲלֶה בָּשָׂר לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ תַּלְמוּד לוֹמַר וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה הָא כֵּיצַד מְחוּבָּרִין יַעֲלוּ פֵּרְשׁוּ אֲפִילּוּ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ יָרְדוּ
Traduction
The baraita continues: If it is only the flesh and the blood that are offered on the altar, one might have thought that a priest must first remove the sinews and bones from an offering and only then may he bring up the flesh to be burned upon the altar. Therefore, the verse states: ''And the priest shall make it all smoke on the altar,'' including the sinews and bones. How can these texts be reconciled? If the sinews and bones are attached to the flesh, they shall ascend. If they became detached from the flesh, then even if they are already at the top of the altar, they shall descend.
וּמַאן תַּנָּא דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר פֵּרְשׁוּ יָרְדוּ רַבִּי הִיא דְּתַנְיָא וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל לְרַבּוֹת הַעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַקְּרָנַיִם וְהַטְּלָפַיִם וַאֲפִילּוּ פֵּרְשׁוּ
Traduction
The Gemara comments: And who is the tanna that you heard, who said if they became detached from the flesh, they shall descend? It is Rabbi Yehuda HaNasi, as it is taught in a baraita: In the verse that states: ''And the priest shall make it all smoke on the altar,'' the term ''it all'' serves to include the bones, and the sinews, and the horns, and the hooves among those items burned on the altar, and that is the halakha even if they became detached from the flesh of the offering.
Rachi non traduit
ומאן שמעת ליה כו'. כלומר והך מתניתי' לאו דברי הכל היא אלא רבי היא ופליגי רבנן עליה וכדתניא כו' ומפלוגתייהו שמעינן דלרבי גיד הנשה מותר ולרבנן אסור כדמפרש ואזיל:
Tossefoth non traduit
פרשו ירדו רבי היא דתניא כו'. תימה אמאי מייתי הך ברייתא קמייתא ונראה דאי לאו ברייתא קמייתא המ''ל דרבנן סברי שיש לרבות כל מה שנוכל לרבות ואפילו פרשו דאיסורא ולית לן למעוטי אלא פוקעים גרידא שהוא סוף העלאה ורבי סבר דרבויא ומיעוטא אית לן לאוקומי בתחלת העלאה ולא נמעט כמו כן אלא דבר אחד דהיינו פרשו דאיסורא אבל מחוברים דאיסורא ופרשו דהיתירא יעלו ולהכי מייתי ברייתא קמייתא דגידים דהיתירא נמי כשפרשו ירדו דומיא דעצמות דהיתירא ועל כרחך רבי היא אלמא לא מרבי רבי כל מה שיכול להרבות דהא אוקי נמי מיעוט בפרשו דהיתירא והכי נמי לרבנן לא מרבי כל מה שיכולין להרבות אלא ממעטין דאיסורא אפילו במחוברין:
וְהָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם בְּפוֹקְעִין הָא כֵּיצַד עִיכּוּלֵי בָשָׂר אַתָּה מַחֲזִיר וְאִי אַתָּה מַחֲזִיר עִיכּוּלֵי גִּידִים וַעֲצָמוֹת
Traduction
The baraita continues: But if so, how do I realize the meaning of the verse: ''And you shall offer your burnt offerings, the flesh and the blood, upon the altar of the Lord your God'' (Deuteronomy 12:27), which indicates that only the flesh and blood of an offering are offered on the altar? It is referring to parts of the offering that become dislodged from the fire. How so? If the partially consumed flesh of a burnt offering is dislodged from the altar, you return it to the fire, but you do not return the partially consumed sinews and bones that become dislodged.
Rachi non traduit
ומה אני מקיים הבשר והדם. ולא גידין:
בפוקעין. מעל האור. אשקלנ''ט:
רַבִּי אוֹמֵר כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל רִיבָּה וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם מִיעֵט הָא כֵּיצַד מְחוּבָּרִין יַעֲלוּ פֵּרְשׁוּ אֲפִילּוּ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ יֵרְדוּ
Traduction
The baraita continues: Rabbi Yehuda HaNasi says that one verse states: ''And the priest shall make it all smoke on the altar,'' which included sinews and bones. And one verse states: ''And you shall offer your burnt offerings, the flesh and the blood,'' which excluded any part other than the flesh and the blood. How can these texts be reconciled? If the sinews and bones were attached to the flesh, they shall ascend. If they became detached from the flesh, then even if they are already on top of the altar, they shall descend.
וְרַבָּנַן מְחוּבָּרִין לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְרַבּוֹיֵי מִידֵי דְּהָוֵה אַרֹאשָׁהּ שֶׁל עוֹלָה כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְפֵרְשׁוּ
Traduction
The Gemara explains their dispute: And the Rabbis hold that with regard to sinews and bones that are attached to the flesh it was not necessary for a verse to include the obligation to bring them up to the altar. It is clear that they must be brought up, just as it is the halakha that the head of a burnt offering, which contains many bones, is brought up, as stated explicitly in the verse: ''And Aaron’s sons, the priests, shall lay the pieces, and the head, and the fat, in order upon the wood that is on the fire that is upon the altar'' (Leviticus 1:8). When a verse was necessary it was for the case where the sinews and bones became detached from the flesh. Consequently, when the verse uses the inclusive phrase ''it all,'' it is to include sinews and bones that became detached.
Rachi non traduit
מידי דהוי אראשה של עולה. דצריך שיקריבנו שלם כדכתיב (ויקרא א) ואת הראש והרי עצמות הרבה יש:
וְרַבִּי מְחוּבָּרִין דְּהֶיתֵּירָא
Traduction
But Rabbi Yehuda HaNasi holds that with regard to sinews and bones that are attached to the flesh and that are permitted to be eaten,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source